למה חשוב להתכונן להנקה ומה קורה בימים הראשונים לאחר הלידה:

הגיוני לחשוב שהנקה זה משהו טבעי. את יולדת, שמה את התינוק על השד ומניקה…. והרבה פעמים אני שומעת את השאלה למה בכלל צריך הכנה להנקה?
הנקה זה בטבע שלנו. מצד שני, נשים שומעות סיפורים מחברות על התחושה הראשונה, על פצעים ובעיות וזה נשמע כמו אתגר דיי קשוח שמעלה הרבה חששות.
חשוב להתכונן ולעשות הכנה להנקה כדי להבין את התהליך שקורה אצלך בגוף ובהתאמה אצל התינוק שלך, כדי להבין מושגים וכדי לעשות תאום ציפיות בין מה ששמעתן ובין מה שתפגשו במציאות ובין מה נכון בתוך כל שלל המידע.
הרבה פעמים נשים אומרות לי שמפגש כזה עושה להם סדר בתוך כל הידע וחוסר הידע ומפקס להם את המחשבה על הנקה והורות ראשונית, לאורך ההריון כל המשאבים מופנים להריון וללידה לחששות לציפיות וכדומה ואז מגיע תינוק ו… מה אנחנו עושים עכשיו?

אנחנו גם ילדים לדור שבו התרחקו מהטבע ומההנקה והאימהות שלנו רובן הודרכו להיעזר בתמ"ל. הן לא הכירו מספיק את נושא ההנקה, חלקן אפילו חוששות מהנקה ולכן בהרבה מקרים אימהות שמלוות את הבנות שלהן לאחר הלידה אומרות משפטים כמו: "אולי אין לך מספיק חלב, אולי תשלבי בקבוקים,.." דבר שבא ממקום טוב אבל מוריד מאוד מהבטחון ביכולת הטבעית להניק.

אז נתחיל רגע בעובדה הבסיסית ששדיים באים בכל מיני גדלים וצורות, גודל השד אינו אינדיקציה ליכולת להניק. אחד המשפטים שנאמרים הרבה לנשים אחרי לידה זה "השד שלך מרגיש ריק או אין לך כרגע מספיק חלב "
כל מיני משפטים כאלה שנטמעים ונשארים לשנים.
תתכונני לאמירות כאלה ואחרות ותכיני את עצמך להשאיר את האמירות האלה מחוץ לסיסטם שלך. תשאירי לעצמך רק את הביטחון ביכולת שלך להניק.

מערכת השד מושפעת מהורמונים ועד גיל 35 היא כל הזמן נתונה לשינויים.
לפעמים נשים אומרות שעוד לפני שידעו שהן בהריון הם כבר הרגישו שינוי בשדיים. השדיים נהיו מאד רגישות ואולי קצת יותר מלאות.
בטרימסטר הראשון כשהבטן קטנה השינוי ממש מורגש, בטרימסטר השני כשהבטן גדלה פחות מרגישים שינוי משמעותי ובטרימסטר השלישי כשהבטן כבר גדולה, שבוע 38, פתאום השדיים מאוד מורגשים.
בהמשך השבועות שלאחר הלידה הם חוזרים לגודל המוכר שלהם.
חלב מתחיל להיווצר בגוף כבר בשבוע ה-16 של ההריון, החלב הראשון שיוצא לאחר הלידה נקרא קולסוסטרום – חלב ראשוני צמיגי וסמיך כמו דבש.
רק מהיום השלישי לאחר הלידה מתחיל להגיע החלב הנוזלי והוא יראה בכל מיני גוונים שקוף או לבן, תכלת או אפרפר או צהבהב הכל תקין ולא מעיד על איכות החלב . שלושת הימים הראשונים לאחר הלידה האלו הימים הכי מאתגרים וגם הכי קריטיים לכל מערך ההנקה. אלו ימים שבמיוחד לאחר לידה ראשונה נשים מרגישות בהם כמו על רכבת הרים, גם אם הייתה לך לידה נהדרת, עדיין יש המון תחושות מכל הסוגים שמתווספים לעייפות ולהתרגשות וכל השאר.

אנחנו מבינים שאנחנו בעלי חיים כמו הרבה יונקים בטבע, אבל יש הבדל משמעותי באופן שבו אנחנו נולדים, אם תסתכלי על יונקים אחרים תראי שמיד לאחר הלידה יש להם מסוגלות לתפקד, לעמוד על הרגליים ולנוע במרחב.
כשעגל נולד הוא מיד נעמד ומתחיל ללכת צמוד לאמא שלו. מסיבות הישרדותיות הוא חייב להיות מסוגל לנוע. רק אנחנו היונקים שנקראים בני אדם נולדים לפני הזמן שבו אנחנו לגמריי מפותחים ובלי מסוגלות לתפקד ואנחנו תלויים לגמרי באמא או במי שמטפל בנו.

בשנות ה-60 התחילו להרגיל אותנו שתינוקות צריכים לגדול בעולם מודרני בחדר ומיטה משלהם וכל זה קרה במקביל להיפרדות שלנו מחיים יותר קהילתיים ואפילו שיבטיים, כשחיים בקהילה או בשבט נשים מגדלות את התינוקות ביחד. ותמיד יש עוד מישהי שתחזיק את התינוק ואולי אפילו תניק אותו בשבילך, נשים לא נשארות לבד אחרי לידה.
אנחנו לעומת זאת, יולדות ונשארות לבד.
גם אם יש לנו בני זוג נפלאים הם חוזרים לעבודה מהר מדי ואנחנו נשארות לבד.
אז איך זה קשור?  תינוק נולד לעולם לפני הזמן מפני שמשהו אמר לו שהגיע הזמן שלו לצאת. הוא יוצא מתוך הסביבה הרגועה הסטרילית הנפלאה של הרחם לתוך רעש אורות וסביבה של בית חולים, דבר ראשון שהוא חווה זה שחותכים לו את חבל הטבור, שזה מרכז ההזנה – האוכל שלו וברגע שחתכו את חבל הטבור רמות הסוכר בגוף מתחילות לרדת, זה אומר שהוא חייב להגיע בהקדם למקום שמייצר עבורו אוכל וזה השד. במרכז השד יש איבר שנקרא עטרה, במהלך ההיריון העטרה תגדל ותשנה את צבעה, על העטרה יש גבשושיות שנקראות בלוטות מונטגומרי שהן בלוטות עם תפקוד מכני, לעיתים נשים מדווחות שכבר בשבועות לפני הלידה הן חוות הפרשות מהבלוטות ומה שגילו במחקר שנעשה בשבדיה זה שלכל אישה בבלוטות האלה חומר ייחודי משלה שהריח שלו דומה לריח של מי השפיר, אותו ריח שהתינוק מכיר.
אז בעצם מה שקורה זה תינוקות יודעים לזהות גם את הריח מתוך הבלוטות של השד ולכוון את עצמם לשם.

מערכת החלב מופעלת מהורמון שנקרא פרולקטין שמיוצר על ידי גירוי ככל שיש יותר גירוי יש יותר פרולקטין .
פרולקטין מושפע מהורמון ששמו פרוגסטורון שמחזיק את השלייה.
ככל שיתחיל הורמון הפרולקטין לעלות כך הוא ייתן קונטראידיקציה לפרוגסטרון ויעזור לשלייה לצאת בסיום הלידה.  כשאתן מניקות מיד אחרי הלידה אתן מפעילות את מערך ההורמונים הזה ועוזרות לשיליה לצאת ומסמנות לגוף להתחיל לייצר חלב.

רוב הנשים מצפות שמיד לאחר הלידה יהיה להם שפע חלב בכמויות שימלאו בקבוקים ואז הן יולדות ומתחילות לבדוק את השדיים ונכנסות לחרדה קיומית שמשהו לא פועל.
המלאות בשדיים תתחיל לאחר גירוי וגירוי ושוב גירוי כלומר הנקה או שאיבה.
מיד לאחר הלידה כאמור, תפגשו דבר ראשון את מה שנקרא קולוסטרום שהוא החלב הראשוני והוא עשיר בנוגדנים וחומרים תזונתיים חשובים ויטמינים ומינרלים ושאר חומרים החשובים להתפתחות התינוק בכל ההיבטים ובמיוחד למערכת החיסון שלו.

רק ביום השלישי לאחר הלידה מגיע החלב עצמו ובכל שלושת הימים הראשונים צריך להכין בעצם את הקרקע לחלב הזה.
באופן עקרוני אנחנו רוצים שהתינוק יינק מהשד וכל התהליך הטבעי והנפלא הזה יקרה מעצמו ללא הפרעות אבל אם מאיזה שהיא סיבה יש תקלה אנחנו קודם דואגים שהתינוק יקבל מזון וזה אומר למשל לסחוט חלב באופן ידני ולתת כמה טיפות קולוסטרום בכפית סטרילית או מזרק, דאגי ללמוד מראש איך סוחטים נכון את השד או בקשי עזרה מהמיילדת או הדולה שלך. הקולוסטרום מאוד צמיגי ולעיתים קשה לסחוט ממנו אז תזכירי לעצמך שלא ליפול לקולות של "אין לך חלב" מה שרק יוסיף סטרס ויגדיל את הקושי, רק אם את ממש לא מצליחה להוציא קולסטרום ואין לך תמיכה או יש סיבה רפואית, האופציה הבאה תהיה לתת לתינוק תמ"ל.
זו לא תהיה האופציה הראשונה ולא המיידית אבל הכלל הכי חשוב זה קודם כל להאכיל את התינוק, שוב אם יש תקלה ואין אפשרות לקולוסטרום אז תדאגי קודם להאכיל את התינוק שלא יאבד משקל ושיתחזק ובמקביל תבקשי עזרה מקצועית להתחיל בהנקה.

בעיה ראשונה משותפת לכולנו בכל תחום זה סטרס, עצם זה שאתם במתחם בית חולים, עייפות ודואגות ואחרי לידה ועם הורמונים שעולים ויורדים וכבר אפשר לדבר על סטרס.
ברגע שאתם בסטרס והגוף שלכם מפריש את הורמון הסטרס קורטיזול מתחילות הבעיות מפני שקורטיזול הוא אויב של הפרולקטין.
אז את אחרי לידה ואי אפשר לומר לך "תרגעי" כי זה לא יעבוד אבל בתוך הסיטואציה המלחיצה הזו יש אפשרות למצוא את הדרך להרגע. לייצר חוויה רגועה, אם זה לחזור לתרגל נשימות הרפיה, לשתות, לדאוג לאוכל מזין ולעשות מראש תאום ציפיות עם הסביבה הקרובה אמא חברות אחיות לתת לך מרחב בלי לחציםטלפונים, ושאלות אם את מניקה ואיך הולך ולספר על בעיות ההנקה שלהן, שכמו שהזכרתי בתחילת השיחה סביר להניח שהן לא קיבלו את מענה נכון.

מה בעצם קורה מיד לאחר הלידה:
תינוק מיד לאחר לידה יהיה ערני, הזמן הזה יחד בחדר לידה זה ממש שעות הזהב, התינוק יעשה הכרות ראשונה עם הפטמה שלך, הוא ילקק, יפתח את הפה ויתנתק, הוא לא יגמע חלב בגלונים אלא כמו שכבר אמרתי , זו הכרות ראשונה והוא ינק טיפות ראשונות של קולוסטרום שחשוב מאוד שהוא יקבל ותוך כדי יסמן לגוף שיש כאן תינוק וצריך להתחיל לייצר.
ההכרות הראשונה הזו היא חשובה מאוד ומרגשת מאוד.
אם קרה משהו שהצריך הפרדה, תוכלי להשלים את ההכרות הזו ברגע שתפגשו שוב ובתקווה שלא לאחר זמן ארוך.
אחרי השעתיים של ערות ושעתיים בחדר לידה תועברו למחלקה שם הוא יתעייף וסביר שיכנס למוד של שינה שימשך בין 8 ל-12 שעות.
אם הוא ישן, אין צורך להעיר אותו אם תקחי אותו ותנסי להניק בשעות האלה, סיכוי רב שהוא ירדם מהר ולא ינק.
לשינה הזו יש תפקיד חשוב של התאוששות מהלידה, זה גם הזמן בשבילך לאכול, להתרחץ, להשלים שעות שינה ולאזור כוחות להמשך.

אחרי כ-8 עד 10 שעות התינוק שלך יתעורר שוב ויבקש לינוק ומרגע הזה למשך לפחות 24 השעות הבאות הוא לא יפסיק לינוק ולא ירצה לרדת ממך.
וגם כאן, לרוב נשים נלחצות שאולי הוא בוכה ולא מסכים להפסיק לינוק כי אין מספיק חלב. אז לא. זו לא הסיבה ואין צורך לדאוג. וחשוב לא להכנס לדאגות. זה המהלך התקין של השעות הראשונות, התינוק שלך מפעיל את מערך ייצור החלב.
לקראת היום השלישי את תקומי בבוקר ותגלי שיש לך מלאות בשדיים והן בבת אחת גדלו לגודל שאת לא מכירה. הם יגדלו בין 200 ל-400 גרם.
היום השלישי הוא היום הכי מאתגר בו יש ירידה חדה של הורמונים והוא ידוע גם כיום הבכי.
את עייפה, ומותשת ולא מצליחה לנוח עם תופעות שונות של אחרי לידה ויצור קטן שמסרב לרדת מהידיים שלך.
המלאות הזו עדיין אינה גודש. המילה הספציפית "גודש" מתאימה למילה באנגלית engorgement שהפירוש שלה זה גודש שכבר יש בו פתולוגיה.
ביום השלישי הגוף מייצר חלב פי שלוש ממה שהתינוק צריך ולמה? מפני שתינוקות נולדים בכל מיני משקלים וגדלים והגוף עדיין לא יודע כמה חלב הוא צריך לספק וזו הדרך למנוע חוסר אז מתחיל ייצור מסיבי והדרך לאזן את הכמויות זה להניק ולהניק ולהניק .
הצינוריות חלב בשד עטופות בכלי דם וכשהצינוריות מתמלאות כלי הדם מתמלאים גם כן ומנסים לדחוס חזרה כדי לשמור על המקום שלהם לכן כשמתחיל גודש שלא מפונה מספיק, השד ירגיש חם ויתכן גם שיראה אדום ואולי גם קצת בצקתי, דבר שלפעמים נגרם גם מנוזלים שקיבלת בלידה (העירוי לפני ובמהלך האפידורל), המצב הזה עלול להקשות על התינוק לינוק.

אז מה עושים?
דבר ראשון לנסות להמנע מגודש שזה אומר לתזמן את היציאה מבית חולים לפני היום השלישי, דבר שני להניק ולהניק ולהניק גם אם את כל היום עם התינוק עלייך. זה יתאזן בהמשך. זו ההתחלה וזה מצריך סבלנות.
חשוב לזכור את זה. מי שבא לבקר שיבוא לעזור כלומר: אוכל חם ומזין, משהו שאת צריכה, תמיכה, אוירה רגועה ובעיקר לאפשר לך פרטיות ושקט וזמן להסתגל לתינוק חדש.
זה זמן ראשוני ואת צריכה שקט ואינטימיות להרגיש בנוח, להתרגל להנקה וממש לא זמן לארח אחרים.

המלצה חשובה כאן זה להכין מראש את הבית, להקפיא מרקים ותבשילים או כל דבר שאפשר ויתן לך את האפשרות לחמם בדקות אוכל ביתי מזין שאת אוהבת ולא רק טייק הוואי או נשנושים. התזונה מאוד חשובה וגם שתיית מים בכל הנקה. תדאגי שכל הזמן יש לידך בקבוק מים קטן.

כמה צריך להניק?
הדיעה הרווחת היא: כל שלוש שעות.

כמה באמת הוא צריך לאכול? לפי דרישה!
רב התינוקות, בשבועות הראשונים, יבקשו לינוק בערך כל שעה / שעה וחצי. לעומת תמ"ל, חלב אם מתעכל מהר והוא נחשב קל למערכת העיכול וגם כמובן הכי מתאים לה.
תינוק לא אמור לאכול כל שלוש שעות, לפי השעון.
מומלץ שהתינוק יאכל בתדירות גבוהה מפני שהוא צריך לאזן את רמות הסוכר בדם.
סיבות נוספות הן מתוך כך שתינוק נמצא על השד לא רק בשביל תזונה:
אני אוכל
אני מקבל נוזלים
אני משתמש בשד על מנת לשחרר גזים
אני נעזר בשד כדי להפעיל את מערכת הפריסטלטיקה שלי ולהוצי צואה
אני נעזר בשד כדי לעבור מערות לשינה
אני משתמש בשד כדי לעשות בונדינג עם אמא
אני נרגע
אני מווסת את חום הגוף שלי
אני מפעיל מערכות התפתחותיות רגשיות ומנטליות

אז בכל רגע נתון התינוק שנמצא על השד יעשה משהו מתוך הרשימה הזו ואם תשמעי הערות כמו :
זה מוגזם
את תרגילי אותו
את תצאי לו תלות
ועוד פנינים שכאלה, תזכרי שאלו דעות שכבר ידועות כ-לא נכונות ושמדובר כאן על הישרדות ועל התפתחות תקינה ובריאה של התינוק שלך.

אם מסיבה כלשהיא עולה צורך לתת בקבוק עם חלב שאוב:
ביום הראשון הוא יאכל 10 סיסי ויהיו אולי 2 האכלות
ביום השני הוא יאכל 20 סיסי ויהיו מלא האכלות
ביום השלישי 30 סיסי ויהיו 8 האכלות
ביום החמישי 50 סיסי ומהיום השביעי ההתייחסות תהיה לפי משקל התינוק…..
כשאת מניקה את לא יודעת איזה כמות הוא אכל ואת גם לא צריכה לדעת, השדיים לא שקופים ואת לומדת להקשיב לתינוק שלך.

ובבית……
את תמצאי את עצמך יושבת רוב היום על הספה, מתאוששת מהלידה, בקבוק מים לידך ותינוק שמסרב לרדת ממך.
זה תקין. ככה זה צריך להיות בימים הראשונים.
להבין שזה ככה ולא זה לא יהיה ככה מעכשיו ולתמיד, בכל טווח החיים זו תקופה קצרה שאומנם היא אינטנסיבית ועוצמתית אבל היא טסה ועוברת מהר.

לינה משותפת כשהתינוק במיטה מתחברת אלייך יקל מאוד על התקופה הראשונה ועל ההנקה בלילות בפרט.

תינוקות עד גיל שנה לפי ארגון הבריאות העולמי חייבים לאכול גם בלילה, מנגנון הערות והשינה של תינוק מכוונים לשמור עליהם ויש בזה הגיון.
התינוק מחלק את התזונה שלו על פני 24 שעות והגישות שמצפות להפריש שינה מהנקה או לפתוח מרווח לילה של 5-6 שעות עושות נזק ועוול לתינוקות ובעיקר להנקה.

אם את לא מניקה בלילה אספקת החלב נפגעת, ככל הנראה המחזור יגיע מהר יותר וכדאי לקחת בחשבון שגם אם לא קיבלת מחזור מתרחש ביוץ שיכול להביא להריון נוסף.

ככל שתניקי יותר, כך יגדל משק החלב, הדוגמא זה אמהות לתאומים עם אותו זוג שדיים רגיל ובכל זאת הן מאכילות שני תינוקות או שלושה במקרים של שלישיות, ככל שיש גירוי ודרישה יש חלב.

כשתינוק יונק הוא עושה תנועה מעגלית בפה, הפטמה היא שריר חלק וכשהיא תקבל גירוי היא תגדל בממוצא פי 2 ותכנס לפה של התינוק ותתרחב, היא תגיע בפה עד החיך הרך הנמצא בחלק האחורי העליון.

מתי זה לא קורה?

תינוקות שנולדו בלידה מאתגרת, תינוקות קטנים במשקל, חלשים יותר מסיבות שונות, לידות עם התערבויות (שאיבה של מים מקוניאליים מהאף)

אם התינוק תופס רק את קצה הפטמה כמו שאיבת ספגטי זה כבר פתח לתקלות, סדקים ופצעים, במידה וזה קורה, החדירי אצבע קטנה נקיה בין צד הפא והשד ונתקי את הוואקום והחיבור של התינוק, חברי את התינוק אלייך מחדש והקפידי שיפתח פה רחב ככל האפשר כדי למנוע פציעה שלך וכדי לייצר גירויי טוב להנקה. השד מקבל גירויי גם מהסנטר והלחיים של התינוק כשהו מחובר נכון.

חשוב מאוד לקבל הדרכת הנקה לאחר הלידה כדי לוודא שהחיבור נכון ובכך למנוע תקלות, פצעים ותסכול בהמשך.

תינוקות אחרי הלידה יורדים במשקל עד 7% ממשקלים וחוזרים למשקל הלידה עד 10 ימים אחרי.

עד גיל 6 חודשים הם מכפילים את משקל הלידה
תינוק עולה בממוצא בין 170-150 גרם בשבוע.

כ20-35 גרם ביום בשלושת החודשים הראשונים.

סימני הזהרה לשים לב אליהם:

חוסר בחיתולים עם פיפי / קקי
תינוק שלא חזר למשקל הלידה בגיל 10 ימים עד שבועיים
כאבים בשד
תינוקות שישנים הרבה
תינוקות שלא בוכים או בכי חלש
תינוק לא מרוצה – תינוקות רגישים

אחרי הנקה תינוק אמור להיות רגוע ומנומנם.

אם אחרי הנקות הוא בוכה ולא מרוצה חשוב לבדוק את האפשרויות האלו:
ייעוץ הנקה
טיפול אוסטיאופתיה
שימוש מרגיע במנשא בד המתאים לימים הראשונים
ערסול בידיים תוך ישיבה על כדור פיזיו
לשיר ולדבר
מוזיקה מרגיעה
עור לעור
האכלה בכפית
מומלץ ללמוד עיסוי תינוקות
וכמובן בכל ספק מומלץ להתייעץ עם רופא/ת ילדים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.