להיות דולה.

"היי סבלנית לכל אשר אינו פתור בליבך ונסי לאהוב את השאלות עצמן, כמו חדרים נעולים וכמו ספרים שנכתבים זה עתה בשפה זרה מאוד.
אל תחפשי את התשובות, הן לא יכולות להינתן לך כי לא תצליחי לחיות אותן.
והעניין הוא, לחיות את הכל.
תחיי עכשיו את השאלות.
ייתכן שבהדרגתיות, בלי שתשימי ליבך לכך, תחיי את דרכך אל תוך התשובה."

*ריינר מריה רילקה

כל כך היינו רוצות להגיע לחדר לידה ולדעת מראש שכל מה שאנחנו רוצות יתקיים, שיקלו לנו על הכאב, שירגיעו, שנהיה במקום בטוח, שנקבל טיפול תומך, מרגיע, עוטף.
כל כל קשה להכנס לחדר לידה ולא לדעת, את מי נפגוש, איך נתמודד, מה יקרה.

חוסר הידיעה הזה מערער, מפחיד, מקטין ומתווסף לכל הפחדים הגדולים על הלידה, ההורות, הזוגיות.

כל כך הרבה אנחנו צריכות להחזיק בתוכנו.

ואז יש יד אחת שמושטת, יד מוכרת, יד שמחזיקה חזק ומאותת לך שאת בסדר, שאת במקום הנכון לך ובדרך הנכונה לך.
שעוד מעט תפגשי את התינוק/ת שלך וכל מסע החיים יקרה מעצמו לצד כל מה שאת מחזיקה בתוכך.

יד אחת שמחזיקה איתך, עיניים שרואות אותך ולב שמרגיש איתך.

להיות דולה.

השארת תגובה